top of page
החיטה צומחת שוב - חדש.jpg

 

איך מתוך תהומות העצב מוצאים את הכוח לאסוף את השברים
וללמוד שוב לחייך,לאהוב וליצור?
אסנת שיר-וישינסקי, שאיבדה את בנה, ליאור, בציר פילדלפי,
לפני 20 שנים, מצאה את הדרך לחיים מלאים ומספקים. ​בימים אלו,
אסנת מבינה כי מה שיכול ​לרפא את הלב השבור של כולנו היא תקווה.
תקווה שיבואו ימים טובים מאלה
ומה שחשוב באותה מידה הוא החובה לחזק את תחושת השייכות
והחיבור ביננו – עם ישראל.
המופע "החיטה צומחת שוב", נוגע במחזוריות של חיים ומוות.
בהבנה כי גם בשדות חרוכים החיטה יכולה לצמוח אם השמש תאיר,
אם יהיה לה אוויר ומים, ואם ​יד אוהבת תעניק לה טיפול - תדאג לה.
שום דבר בטבע לא עומד בפני עצמו. כך גם אנחנו עצמנו.
​עם התובנה הזאת לוקחת אסנת את הקהל למסע שבו מוזיקה,
מילים, ורוח נפגשים ומעוררים את הנפש למצוא את האור שבתוך החושך.
לבחון בעיניים ​מתפלאות את כל ה"מובן מאליו" המקיף אותנו,
לפתוח את הלב ולהושיט ידיים לחבק.
bottom of page