top of page
איך מתוך תהומות העצב מוצאים את הכוח לאסוף את השברים
וללמוד שוב לחייך,לאהוב וליצור?
אסנת שיר-וישינסקי, שאיבדה את בנה, ליאור, בציר פילדלפי,
לפני 20 שנים, מצאה את הדרך לחיים מלאים ומספקים. בימים אלו,
אסנת מבינה כי מה שיכול לרפא את הלב השבור של כולנו היא תקווה.
תקווה שיבואו ימים טובים מאלה
ומה שחשוב באותה מידה הוא החובה לחזק את תחושת השייכות
והחיבור ביננו – עם ישראל.
המופע "החיטה צומחת שוב", נוגע במחזוריות של חיים ומוות.
בהבנה כי גם בשדות חרוכים החיטה יכולה לצמוח אם השמש תאיר,
אם יהיה לה אוויר ומים, ואם יד אוהבת תעניק לה טיפול - תדאג לה.
שום דבר בטבע לא עומד בפני עצמו. כך גם אנחנו עצמנו.
עם התובנה הזאת לוקחת אסנת את הקהל למסע שבו מוזיקה,
מילים, ורוח נפגשים ומעוררים את הנפש למצוא את האור שבתוך החושך.
לבחון בעיניים מתפלאות את כל ה"מובן מאליו" המקיף אותנו,
לפתוח את הלב ולהושיט ידיים לחבק.
bottom of page